לכל ילד יש שם

לכל ילד יש שם שנתן לו אלוהים ונתנו לו אביו ואימו שינק משדיה שם שנתנו לו חיוכו ותמימותו

לכל ילד יש שם שנתן לו בכיו, כשנלקח בפתאומיות שם שנתנו לו הצרחה והפחד מעניו של איש זר

לכל ילד יש שם שנתן לו גורלו במחנה העולים חאשד או בבית החולים הדסה. שם שנתנו לו האחיות בחלוק הלבן שעיוורו את עניו והוציאו את שערות ראשו. שם שנתנו לו הרופאים והסוחרים והבירוקרטים בדרך לאלמוניותו, בדרך למותו

לכל ילד יש שם שנתנו לו רישעותם של האדונים וההסתרה וההכחשה של אלה שליבם אכזר. ולהבדיל, שם שנתן לו עוזי משולם ז״ל אם לא חקוק על מצבה - לפחות קיים ברשימתו הארוכה.

לכל ילד יש שם שנתנו לו השנים, החולפות בדאגה ובציפיה. שם שנתן לו זכרון אפו הקטן בראש אוהביו, וחזיון תווי פניו השחומות באנשים הדומים לו ברחוב, בתור לקופת החולים ובטלביזיה, באחיו ובני דודיו.

לכל ילד יש שם: זכריה ועזרא, תמר וחממה אך מה יתנו שמות הילדים כשאינם בחיק אימם שהרי נתנה להם את שמם כדי ליצוק חיים לצידה. וכל עוד הם אינם- שמם הוא שם בלבד חבוי בתוך 210 אלף מסמכים מאוגדים ב3,500 תיקים

ארוזים בקרטונים חומים על מדף בגנזך המדינה.

*נכתב בעקבות פתיחת הארכיונים של ועדות החקירה הממשלתיות

בנושא חטיפות הילדים