No tags yet.
בדרך לערבית של כיפור בבית הכנסת שארל נטר. על קיר אחד הבניינים שעונות ערמות של ענפי דקלים ארוכים ויפים, רמז לסוכות. הכיפה נשארת בכיס, לובשים אותה בשער, מסמנים לשומר המוסלמי -אני יהודי. למחרת בבית הכנסת ״נווה שלום״ , אין מקום להתכופף ב״ויעבור״ , נעמד בדוחק בכניסה עד שנפלט החוצה חזרה לרחוב . בחיפוש אחר מקום למוסף הגענו לבית הכנסת ״בנו״ שנמצא בתוך אחוזה ישנה ומוזנחת של עשיר יהודי . מעט מהם רדומים על הרצפה, חלקם מדברים על ענייני חול. רחוב ליד, בבית הכנסת ״מגן דוד״ . קומץ גברים נחים בין מוסף למנחה. מפרים את תענית הדיבור כדי לשאול לשלומנו. מספרים שבאו מרחוק כי כאן ההורים נהגו להתפלל. ״אנחנו הדור האחרון ״הם קובעים, ״אחרינו אפשר לסגור את בית הכנסת״ ברחובותיה של קזבלנקה אני מזהה את בתי הכנסת לפי השוטר
