"Lorsque Kamal Hachkar frappa à l’une des portes de la ville de Jaffa en Israel et que je lui ouvris, il ne s’attendait guère à ces mots que je lui lançai une fois que j’eus reconnu sa nationalité : « Où êtiez-vous pendant tout ce temps ?! ... Quel dommage que tous ces gens soient morts sur cette terre pour un rien... Dieu seul sait pourquoi nous continuons à nous entre-tuer"

 

Lorsque Kamal frappa à ma porte

 

 

 

 

"בכל דור ודור נאמר, זה אנחנו כולנו ישבנו בבית הקפה "רוזוליו", כולנו דיברנו על מהפכה בסמטאות הקטמונים ומוסררה, כולנו קיללנו את אמא של ראש העיר והכנו בידינו על שולחנות הפלסטיק בפיצוציות בנתיבות ובירוחם, באלה המקומות שם שתו וקיללו את בן גוריון. אנחנו בגופנו חשנו את סערת הלילה הפורצת דרך סדקי המעברה..." (הטקסט המלא כאן)



אנחנו שעמדנו על הגג. הצצה להיסטוריה של המאבק על הבית. פורסם בערבית באתר "קדיתא" ובעברית במחברות קולנוע דרום ובבלוג "המעברה", ויצא לאור כחוברת מאמר בגרמנית.



 





"سوف نروي قصتنا لكن لن نعتذر: لقد اغلقنا وحجزنا واجتحنا ودافعنا بأجسادنا. قانونكم ليس شرعيًا وهو ليس قانوننا، قوانينكم سنت من أجلكم ومن أجل الدفاع عنكم"    نحن الذين وقفنا على الأسطح